ראשי
וידאו
מאמרים
אודיו
פורום
שאל את הרב
שאל את הרב
שם
אימייל
טלפון לא חובה
כותרת
ביטול
צור קשר
צור קשר
שם
אימייל
כותרת
ביטול
אודות
שם - olambreslev.com סוג - videoIn דף - 84 דירוג -

פרשת מטות תשס"ח ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ח

בפרשתנו פרשת מטות כתוב: (ח) ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:
בפסוקים אלו מתעוררת השאלה:
"רש"י על הפסוק מבאר מדוע הרגו אותו בחרב "הוא בא על ישראל, והחליף אמנותו באמנותם, שאין נושעים אלא בפיהם על ידי תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אמנותם לקללם בפיו, אף הם באו עליו והחליפו אמנותם באמנות האמות, שבאין בחרב, שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:" ולכאורה קשה מה הקשר הוא בא עלינו עם הפה אנו נבוא גם עם הפה יותר חזק, נתחזק עם הפה יותר אדרבה נראה שגוי משתמש עם פיו לקללה ואנו לתפילה. ?

לכאורה יש להבין עוד כמה דברים תמוהים :
על פי תרגום יהונתן פינחס הרג את בלעם ויש לבאר מדוע דווקא פינחס. ?
א''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן מ''ד {ישעיה סג טז} "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך" לעתיד לבא יאמר לו הקב''ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש''ע ימחו על קדושת שמך, אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר לפניו רבש''ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה, אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש''ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם {שמות ד כב} בני בכורי עכשיו בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין דל כ''ה דלילותא פשו להו כ''ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואת''ל כולם עלי הא קריבית נפשי קמך פתחו ואמרו (כי) אתה אבינו אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב''ה ומחוי להו יצחק הקב''ה בעינייהו מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים {ישעיה סג טז} אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך
ומשמע מגמרא זו שהישועה באה דווקא על ידי יצחק ולכאורה קשה מדוע הישועה באה באמת דווקא ע"י יצחק ולא ע"י אברהם ויעקב. ?
אנו רואים שפינחס ויונה הנביא באו בבחינת דין ומדוע באו בבחינת דין. ?
וישמע יתרו.רש"י אומר מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומדוע באמת שני הדברים האלו גרמו לו להתעורר. ?
אצל עמלק כתוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך שהחטיא את עם ישראל בפגם הברית וצריך ביאור מהיכן היה לו כח זה להחטיא את עם ישראל. ?
יש ג´ עבירות שאדם מוסר עליהם את נפשו: עבודת אלילים, גילוי עריות, ושפיכות דמים, מדוע. ?
ומדוע בשעת סכנה, ובמתכוון להעבירו על דת, ובפני עשרה, יהרג אפילו על ערקתא דמסאני (קשירת נעליים) ולמה הביאו דווקא את הדוגמא הזאת. ?
ובזוהר הקדוש תיקונא קדמאה החיות רצוא ושוב. רצוא דא נוריא"ל. ושוב דא מטטרון שר הפנים ויש להבין מה הביאור של דברים אלו. ?
במסכת ברכות דף מב´ רואים שמברכים על הבשמים לאחר הסעודה, מדוע
האריז"ל מביא שעיקר עליית הניצוצות על ידי עשרה הרוגי מלכות ומדוע דווקא על ידם. ?
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב''ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש''ע מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות, אמר לפניו רבש''ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו, חזר ובא לפני הקב''ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע''י, אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני, אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש''ע זו תורה וזו שכרה, א''ל שתוק כך עלה במחשבה לפני וכן חוצפית המתורגמן היתה לשונו בפיו של כלב.
ולכאורה ומדוע באמת הרי קשה איך קרה כדבר הזה שגופם של עשרה הרוגי מלכות ניתנת ביד הסטרא אחרא. ?
במדרש רבה חומש ויקרא מובא שאמרו חנניה שאמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יח): לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתכותך, הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא וגו' והן לא ידיע להוא לך מלכא וגו' (שם שם, יד): דהיינו שאתה מלך רק למיסים וכו´ אבל לא כדי לכפות עלינו לעבוד עבודת אלילים ועל כך אין אתה מלך אז אם כן איך באמת הם יכולים לגזור עלינו גזירות שמד. ?
כשרצה פינחס להרוג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור עמדו עליו בני שמעון להורגו פרחה ממנו נשמתו אז הגיע אליו נשמת נדב ואביהו להחיותו מדוע דווקא הם. ?
בשיעור השבועי יבואר התורה הנ"ל באופן נפלא ויתורצו כל השאלות והתהיות
ליקו"מ ח"ב תורה ח’
תקעו בחדש שופר בכסא לְיום חגּנו כי חק לישראל הוא משׁפט לֵאלקי יעקב (תהלים פ''א) א. אף על פּי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב (ויקרא י''ט) : ''הוכח תוכיח את עמיתך'' אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא (כ''ה הגי בע''י) (ערכין טז:) תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שהוא מוכיחם כמו כשמנח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר, אין מרגישין הריח רע אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע כמו כן על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח על ידי זה מזיזין ומעוררין הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שמוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם ועל ידי זה הוא מחליש את הנשמות שלהם ועל ידי זה נפסק השפע מכל העולמות התלויים באלו הנשמות כי עקר יניקת הנשמה הוא מהריח (ברכות מ''ג:) מנין שמברכין על הריח, שנאמר: ''כל הנשמה תהלל יה'' איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר: זה הריח ועל כן, על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה מהריח כנ''ל וממילא נפסק השפע מכל העולמות התלויים בהם אבל כשהמוכיח ראוי להוכיח אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי תוכחתו כי התוכחה צריכה להיות בבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב בבחינת (שיר השירים א) : ''נרדי נתן ריחו'', הנאמר על מעשה העגל עזב לא נאמר, אלא נתן, כמו שפרש רש''י שם וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, בגמרא (שבת פח:) כי על ידי תוכחה של משה על מעשה העגל הוסיף ונתן בהם ריח טוב, שהוא בחינת מזונא דנשמתא כי עקר יניקת הנשמה היא מהריח כנ''ל כי על ידי קול המוכיח שהוא ראוי על ידי זה הוא נותן ריח טוב בהנשמות שהוא בחינת מזונא דנשמתא כנ''ל כי יש מזונא דנשמתא ומזונא דגופא (תק''ז כ''א) ועל ידי מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא כי על ידי מזונא דגופא, דהינו על ידי אכילה ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא בבחינת (תהלים מ''א) : ''אוכל לחמי הגדיל עלי עקב'' כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת (שבת קנב) : דק בככי ותשכח בנגרי ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת (משלי כ''ב) : ''עקב ענוה יראת ה'' שהיא בחינת ריח בבחינת (ישעיה י''א) : ''והריחו ביראת ה'' שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה הוא על ידי בחינת קול כי בחינת קול הוא משקה את הגן, ששם גדלים כל הריחות והיראות בבחינת (בראשית ב) : ''ונהר יצא מעדן להשקות את הגן'' נהר היוצא מעדן וכו זה בחינת קול בבחינת (תהלים צ''ג) : ''נשאו נהרות קולם'' וזה בחינת (בראשית ג) : ''את קלך שמעתי בגן ואירא'' כי זה הקול משקה את הגן שעל ידי זה גדלים שם כל הריחות שהם בחינת יראה כנ''ל שזהו בחינת מזונא דנשמתא כנ''ל כי על ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא אחרא כי זה הקול הוא בחינת (שם כ''ז) : ''הקל קול יעקב'' ועל כן זכה יעקב לבחינת הריח בבחינת (שם) : ''ראה ריח בני כריח שדה'', הנאמר ביעקב והוא מכניע עקב דסטרא אחרא, בבחינת (שם כ''ה) : ''וידו אוחזת בעקב עשו'' וזה הקול הוא בחינת קול המוכיח הראוי בבחינת (ישעיה נ''ח) : ''הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם'' וכו כי המוכיח שרוצה להוכיח את ישראל ולהגיד להם פשעם וחטאתם הוא צריך לזה הקול כדי שלא יבאיש ריחם על ידי שמעורר עוונותיהם כנ''ל על כן צריך לזה הקול כי על ידי זה הקול הוא מוסיף ונותן בהם ריח טוב כי על ידי זה הקול גדלים כל הריחות כי זה הקול משקה את הגן וכו כנ''ל וזהו: ''הרם כשופר קולך'' כשפר דיקא כי זה הקול המשקה את הגן, שהוא בחינת ''ונהר יצא מעדן'' הוא בחינת קול הנגון של השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש מרבע כשפר ראשי תבות: פשוט, כפול, שלוש, רבוע שהוא בחינת השיר שלעתיד שהוא בחינת הקול המשקה את הגן שעל ידי זה הקול דיקא הוא יכול להוכיח כשפר דיקא, כנ''ל וזהו בחינת.מושכין עליו חוט של חסד, הנאמר במוכיח הראוי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (תמיד כח) המוכיח את חברו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד שנאמר: ''מוכיח אדם אחרי חן ימצא'' כי חוט של חסד זה בחינת שנקלע ונשזר ונעשה חוט מהנימין שעל אלו הנימין [שקורין מיתרים] יתנגן הנגון והשיר הזה של לעתיד שהם ע''ב נימין כנגד שם י י''ק יק''ו יקו''ק שהוא בחינת שיר פשוט כפול וכו כמובא בתקונים (תקון כ''א) שהוא עולה כלו ע''ב ועל אלו הנימין יתנגן השיר הזה שלעתיד כשיחדש את עולמו בבחינת (תהלים פ''ט) : ''עולם חסד יבנה'', שאז יתער שיר פשוט וכו וזהו בחינת חוט של חסד הנ''ל, הנאמר במוכיח הראוי הינו בחינת החוט הנעשה מהנימין הנ''ל שעליהם יתנגן השיר הזה כשיהיה חדוש העולם, בחינת ''עולם חסד יבנה'', כנ''ל וזהו: מושכין עליו חוט של חסד זה בחינת ההמשכה, שמושכין ופושטין את הנימין כדי לנגן עליהם שיר הנ''ל נמצא שעל ידי קול המוכיח הראוי הוא נותן ריח טוב בהנשמות כנ''ל ב. אך לבוא לזה, לבחינת קול הנ''ל הוא על ידי תפלה כי עקר התפלה היא רחמים ותחנונים (כמבאר בפרק ב דאבות) ועקר הרחמים תלוי בדעת כמו שכתוב (ישעיה י''א) : ''לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים'' כי לעתיד יגדל הדעת, ואז לא יהיה שום הזק ואכזריות כי יתפשט הרחמנות על ידי הדעת כי עקר הרחמים תלוי בדעת ולפעמים, כשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי הם ממשיכין לעצמן הרחמנות ואזי נתמעט הרחמנות אצלנו ואפלו מעט הרחמנות שנשאר הוא בבחינת אכזריות כי על ידי שהם יונקים מן הרחמנות נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות, כי ''רחמי רשעים אכזרי'' (משלי י''ב) ועל כן גם מעט הרחמנות הנשאר אצלנו הוא בבחינת אכזריות כי נתקלקל על ידי שהם יונקים מן הרחמנות, חס ושלום, כנ''ל וזה בחינת (איכה ד) : ''גם תנים חלצו שד'' זה בחינת רחמנות דסטרא אחרא, בחינת: ''כשד משדי'' (ישעיה י''ג) כי שדי הוא בחינת רחמנות דקדשה בבחינת (בראשית מ''ג) : ''ואל שדי יתן לכם רחמים'' שהוא בחינת תפלה, שהוא שדוד המערכות ועל ידי ''שד משדי'', בחינת הרחמנות דסטרא אחרא בחינת: גם תנים חלצו שד על ידי זה בת עמי לאכזר כי על ידי זה שהם יונקים מן הרחמנות על ידי זה גם מעט הרחמנות הנשאר אצלנו נפגם ונעשה אכזריות כנ''ל ועל ידי זה שנתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות נפגם הדעת בבחינת כל הכועס, חכמתו מסתלקת ממנו (פסחים סו:) ואזי נקטן הדעת ונעשה בבחינת מחין דקטנות ואזי הם יונקים, חס ושלום, מפגם הדעת בבחינת (בראשית ג) : ''והנחש היה ערום'' הינו דעת דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ''ל ומזה בא, חס ושלום, תאות נאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כי אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות (סוטה ג) אבל כשהמח והדעת שלם, הוא מגן בפני התאוה הזאת כי יש שלשה מחין וכל אחד ואחד הוא בחינת מחצה פרוסה בפני זאת התאוה ומאלו השלשה מחין נמשך שלשה מיני רחמנות כי יש שלשה מיני רחמנות בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק (בראשית כ''א) : ''אם תשקר לי ולניני ולנכדי'' עד כאן רחמי האב על הבן (בראשית רבה, וירא פרשה נד והובא בפרש''י שם) שהם בחינת שלשה מיני רחמנות והם נמשכין משלשה מחין כי מח הבן ממח האב (תקון י''ח) וזה בחינת שלש תפלות ביום כי כל תפלה ותפלה הוא בחינת מח מיחד מאלו השלשה מחין שהם בחינת שלשה מיני רחמנות התלויים במח כי עקר התפלה היא רחמים ותחנונים כנ''ל ועל כן כשהדעת נפגם, חס ושלום, כנ''ל מזה בא, חס ושלום, תאות נאוף כנ''ל ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפלה בבחינת דין וכשהתפלה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את התפלה, חס ושלום כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלקים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפלה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ג. ואז כשהתפלה בבחינת דין אז צריכין בעל כח גדול, שיוכל להתפלל תפלה בבחינת דין כמו פינחס בעת שקנא על מעשה זמרי כמו שכתוב (תהלים ק''ו) : ''ויעמד פנחס ויפלל'' ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין) : שעשה פלילות עם קונו הינו תפלה בבחינת דין כי קנא על מעשה זמרי, שהוא בחינת (איוב ל''א) : ''כי הוא זמה והוא עון פלילים'' הינו שהוא עוון שצריכין לזה תפלה בבחינת דין שהוא בחינת פלילים, בחינת: ויעמד פנחס ויפלל כי כשיש פגם תאות נאוף, חס ושלום שאז התפלה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפלה בבחינת דין כמו בעת שהיה מעשה זמרי שהצרך פינחס להתפלל תפלה בבחינת דין כי כשזה הבעל כח מתפלל תפלה בבחינת דין ואזי הסטרא אחרא רוצה לבלע אותה כי היא בולעת תמיד התפלות שהם בבחינת דין כנ''ל ואזי כשהיא רוצה לבלע זאת התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין אזי זאת התפלה היא עומדת בבית הבליעה שלו בבחינת (שם מ''א) : ''בצוארו ילין עז'' הינו התפלה של הבעל כח הנ''ל שהוא בחינת מטה עז היא עומדת לו בצוארו, בבית הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן הקאות הינו שהסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא כל הקדשות של הדעת והרחמנות והתפלות שבלע בבחינת (שם כ) : ''חיל בלע ויקאנו'' ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדשה שבלע אף גם הוא מכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ממש בבחינת: ''מבטנו יורישנו אל'' הינו שמוציא ומקיא עצמות חיותו ממש וזהו בחינת גרים שמתגירין שהם היו תחלה מעצמות הסטרא אחרא ממש ועכשו חוזרין אל הקדשה כי הסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש שזהו בחינת גרים כנ''ל וזהו בחינת (תהלים ק''י) ''מטה עזך ישלח ה מציון רדה בקרב איביך'' בקרב דיקא בחינת: ''מבטנו יורישנו אל'' כי מטה עז, הינו התפלה של הבעל כח הנ''ל היא יורדת בקרבו ממש כי על ידה הוא מוציא ומקיא עצמות חיותו ממש, מקרבו ומבטנו בחינת: מבטנו יורישנו אל כנ''ל (שם ע''ד) : ''אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים'' כי על ידי מטה עז הנ''ל, הוא משבר ראשי תנינים על המים הינו הסטרא אחרא והנחש, שהיתה יונקת מן הרחמנות והדעת שהיא בחינת: ''כמים לים מכסים'' בחינת: ''והנחש היה ערום'', כנ''ל ועל ידי מטה עז הנ''ל, הינו התפלה של הבעל כח בחינת פינחס על ידי זה הוא מוציא קדשת הדעת והתפלות שבלע ומשבר ראשי תנינים על המים כנ''ל כי התפלה של הבעל כח, שהיא בבחינת דין בבחינת: ''ויעמד פינחס ויפלל'' היא עומדת בבית הבליעה של הנחש ועל ידי זה הוא מכרח להקיא ולהוציא הכל כנ''ל וזהו צרוף ויפלל ראשי תבות: והשלך לפני פרעה יהי לתנין (שמות ז) כי צריכין להשליך מטה עז, שהיא בחינת התפלה הנ''ל להתנין בבחינת: ''והשלך לפני פרעה יהי לתנין'' שמשליכין בכונה המטה עז לפני הסטרא אחרא כדי שיהיה להתנין הינו כדי שיבלע התנין את התפלה הזאת כי על ידי זה מוציאין ממנו כל הקדשות שבלע כי היא עומדת בבית הבליעה שלו כנ''ל וזה בחינת: ''וישמע יתרו'' מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (זבחים קטז) כי עמלק טמא את ישראל בפגם תאות נאוף כמו שכתוב (דברים כ''ה) : ''אשר קרך בדרך'' בחינת מקרה לילה, חס ושלום שבא על ידי בחינת עמלק (במדבר כ''ד) ''ראשית גוים עמלק'', שזה בחינת: ''והנחש היה ערום'' כנ''ל שעל ידי זה בא, חס ושלום, טמאת התאוה הזאת כנ''ל וזה בחינת מלחמת עמלק והתקון לזה הוא בחינת קריעת ים סוף בחינת: ''אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים'' הינו בחינת מטה עז הנ''ל שעל ידי זה מוציאין ממנו מימי הדעת, שבלע מן הקדשה כנ''ל וישמע יתרו, הינו בחינת גרים כי על ידי מטה עז הנ''ל שהוא בחינת קריעת ים סוף בחינת אתה פוררת בעזך ים וכו שהוא מתקן ומכניע מלחמת עמלק כנ''ל על ידי זה נעשין גרים, בחינת וישמע יתרו כי מוציאין ממנו גם עצמות חיותו שהוא בחינת גרים כנ''ל

תגובה חדשה
תגובה חדשה
שם
אימייל
כותרת
ביטול
תפריט ראשי
כניסת חברים לאתר
רוחו של משיח
בית תפילה
עולים דרגה
  •  

     


    אודות

    לעולם ברסלב

  • הבאים

  • אתר עולם ברסלב

    עוסק בהפצת תורת רבנו, הן בשעורי וידאו שמע ומאמרים.

    כמו כן יש לכם פורום חדש המחולק לנושאים וכו..

    ברוכים

עולם ברסלב